הימים שקשה לקום מהמיטה

ימים אלו לא זרים לאף אדם. אלו ימים קשים, שאין חשק לכלום, המצב רוח ירוד מאוד והיכולת להתרומם מזערית ביותר.

יכולה להיות סיבה הגיונית וידועה לקושי, כמו דאגות כלכליות, בעיות ביחסים או אי הצלחה בדבר מה נחשק, אך יכול להיות שקושי זה מופיע באופן פתאומי, ללא אזהרה וסיבה ברורה.

זאת התמודדות כלל אנושית, אך היכולת להתרומם היא כמו שריר, שככל שעובדים עליו, הוא מתחזק. 

במסע החיפוש מה יכול לעזור לשריר הזה להתחזק, נתקלתי בספר ילדים בשם "איזידורה איזה יום" של לינדה סמית, בו מתוארת דמות של אישה שקמה בוקר אחד עם מצב רוח קודר ביותר. במשך העלילה מתואר תהליך ההתמודדות של איזידורה עם החוויה הדיכאונית על ידי מטאפורה ציורית ומקסימה שבה היא הופכת את כל הקדרות לעוגה.

כך על ידי תהליך של ניקוי, איסוף, ערבוב, לישה ואפייה איזידורה מצליחה להפוך את היום שלה להרבה יותר שמח. 

בהקבלה לחיים, הפעולה יכולה לשחרר אותנו מכבלי המחשבות המדכאות. זאת יכולה להיות פעולה פשוטה כמו רחיצת כלים, מקלחת, איסוף חבילה מהדואר או סתם לצאת לבית קפה לקרוא ספר. 

זה לא קל ולא תמיד יש את הכוחות, אך כלי הפעולה יכול להיות שימושי ככל שמאמינים בו ומרבים להשתמש בו.